תקציר:

הַטֶלֶפוֹן מְצַלְצֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל רָן. יָגֵל, יֶלֶד מֵהַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֵלָיו. וְרָן, לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁלּוֹ, מְסָרֵב. מַדּוּעַ רָן, בַּעַל הַיָּד הַמֻּפְלָאָה, מְסָרֵב לְבִקּוּר שֶׁל חָבֵר? הֲרֵי הוּא מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חֲבֵרִים! מָה יֵשׁ בְּיָגֵל שֶׁמַּרְתִּיעַ אוֹתוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, וּמַהוּ מַתְכּוֹן הַקֶּסֶם לְהִתְמוֹדְדוּת עִם הַבְּעָיָה שֶׁל יָגֵל? בְּסֵפֶר מְרַתֵּק וּמְשַׁעֲשֵׁעַ זֶה חוֹוֶה רָן הַפְרַעַת כֶּשֶׁף, שֶׁמַּגִּיעָה בְּעִקְבוֹת הַפְרַעַת הַקֶּשֶׁב שֶׁל יָגֵל. שְׁנֵיהֶם עוֹבְרִים יַחְדָּו הַרְפַּתְקָה קְסוּמָה, וּבַדֶּרֶךְ מְבִינִים כַּמָּה דְּבָרִים עַל חֲבֵרוּת אֱמֶת. "הָעֲלִילָה מְלַמֶּדֶת שֶׁגַּם יְלָדִים הַסּוֹבְלִים מִבְּעָיַת קֶשֶׁב אוֹ כָּל קשִׁי אַחֵר, אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲפוֹךְ אֶת עוֹרָם, אַךְ בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַמְּצִיאוּת הֵם יְכוֹלִים לִבְחוֹר גִּישָׁה וְהִתְנַהֲלוּת. הַמֶּסֶר הֶעָצוּם שֶׁל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁכְּדַאי שֶׁנַּבִּיט עַל בְּנֵי־הָאָדָם לֹא כְּפִי שֶׁהֵם כָּעֵת, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהָיוּ רוֹצִים וִיכוֹלִים לִהְיוֹת, וְהַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת הִיא עַל יְדֵי עִידוּד הַמְּשַׁקֵּף אֶת הַחִיּוּבִי בַּזּוּלַת וּבְכָךְ מְאַפְשֵׁר לוֹ לִפְעוֹל בֶּאֱמוּנָה וּבְשִׂמְחָה."